תוכנית תמא 38, או בשמה המלא "תכנית מתאר ארצית" מיועדת לחיזוק מבנים לשם הגנה בעת רעידות אדמה. תכנית זו הועברה ואושרה באפריל 2005 ומאז החוק קיבל מספר תיקונים לאור המתרחש בשטח.

השאיפה העיקרית של החוק הינה לחזק את עמודי התווך של כל בניין והרחבה של הקומות התחתונות לשם יצירת בסיס עמיד וחזק יותר.

הרקע לקביעת החוק

נושא הבטחת בנייני המגורים בפני השלכות הרסניות של רעידות אדמה הועמד במרכז הדיונים של הממשלה לראשונה בשנת 1975, כאשר נקבע התקן הישראלי לעמידות של המבנים בפני רעידת אדמה. עם זאת, על פי ההערכות, כל המבנים שהוקמו לפני שנת 1980 אינם עומדים בתו תקן זה, משום שלקח זמן עד שהתקן נכנס לתוקף, חלחל לכל המוסדות הקשורים לבנייה ויושם במלואו.

כך, לאורך השנים ניסו למצוא תמריצים ותכניות שיאפשרו גם לבטח את הבניינים וגם לתת הטבות לכל העוסקים בתחום על מנת שיישום החוק יתקדם בקצב מהיר יותר.

יישום פעיל של החוק החל בשנת 2008, מאז פועלים פרויקטים רבים בהקמת מבנים בהתאם לדרישות תמא 38 בערים השונות בארץ.

לאור הקשיים של תחום הבנייה וההתנגדויות השונות מצד בעלי הדירות, לאחר 2005 נקבעו בחוק ארבעה תיקונים.

ארבעת התיקונים שנוספו לחוק תמא 38

להלן שלושת התיקונים שנועדו להשלים ולשפר את הפעילות בהתאם לקבוע על פי חוק תמ"א 38:

1. חיזוק של החוק משנת 2007 שהכניס הבהרות לגבי התרחבות של הבניינים והיחס של השינויים בהתאם לתוכניות הבנייה של הערים השונות. הובהר שהרחבת הבניין נותנת עד 25 מ"ר עבור דירה, בצורת מרפסת ו\או מרחב מוגן. יש לחזר את היסודות ולבנות מעלית. במידת הצורך מתבצע חיזוק המבנה מבחינה הנדסית.
2. תיקון מספר שני של תמא 38 מ-2010 הציג את קונספט "פינוי בינוי" ואת מאפייני פעילותו.
3. תיקון שלישי (2013) הוסיף עוד זכויות והטבות לבונים על פי תכנית מתאר ארצית 38 –  השינויים מתפרסים על פני 2.5 קומות במקום אחת וההטבות מגיעות גם במקרים בהם הורסים את המבנה.
4. תיקון רביעי שנוסף לאחרונה מעניק הטבות למבני ציבור ומבני מגורים באזור פריפריה.